שלחו הודעה
לב · יתר לחץ דם · פעילות גופנית

יתר לחץ דם — האם אימונים יעילים כמו תרופות?

מה זה לחץ דם?

לחץ דם הוא הלחץ שמופעל על ידי נוזל הדם על דפנות כלי הדם השונים.

ככלל, ישנם מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על לחץ הדם:

  1. קצב זרימת הדם.
  2. כמות הדם שיש לנו בכלי הדם.
  3. עד כמה כלי הדם שלנו גמישים (על מנת להתרחב ולהכיל את הדם הזורם בו).
  4. ההתנגדות לזרימת הדם: קוטר כלי הדם, צמיגות הדם וכו'.

יתר לחץ דם (יל"ד) הוא מצב רפואי אשר מעלה את הסיכון לפגיעה בלב, כליות, כלי הדם הקטנים בגוף וכו'. לעומת זאת, השגת שליטה והורדה של יל"ד יכולה להוריד את הסיכון ללקות בשבץ, אירועים לבבים ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2015 — לאחד מכל 4 גברים ולאחת מכל 5 נשים יש אבחנה של יל"ד.

סוגי יתר לחץ דם

ניתן לסווג יל"ד (HYPERTENSION) לשני סוגים:

1

PRIMARY / ESSENTIAL HYPERTENSION — יל"ד מסיבה לא ברורה/ידועה.

2

SECONDARY HYPERTENSION — יל"ד מסיבה ספציפית שניתן להצביע עליה; לדוגמה שתיית אלכוהול, מחלות כלייה למיניהן, תרופות וכו'.

ככלל, טיפול ביל"ד (לא משנה מה הסיבה להיווצרותו) צריך להיות רב מימדי: טיפול תרופתי, שינוי התנהגותי (ירידה במשקל/אחוזי שומן, הפסקת עישון), שינוי תזונתי ומעבר לאורח חיים פעיל הכולל אימונים.

על הטיפול התרופתי שלעיתים ניתן ליל"ד לא נוכל להרחיב. עם זאת, כן ננסה להבין האם פעילות גופנית יכולה להיות יעילה בהורדת לחץ הדם כמו טיפול תרופתי.

הממצאים — החלק המפתיע

כיום ידוע כי מטופלים עם יל"ד יכולים להתאמן במגוון צורות (תרגילים איזומטריים, אימוני סבולת, תרגילים דינאמיים, ותוכנית המשלבת בין השניים האחרונים), ואין באף אחת מהן סיכון בריאותי.

כצפוי, כל סוגי תוכניות האימונים — כמו גם טיפול תרופתי לסוגיו השונים — יעילים בהורדת לחץ הדם. אבל מכאן מתחיל החלק המעניין:

תוכנית המשלבת אימון סבולת ואימוני התנגדות דינאמיים נמצאה כיעילה ביותר להורדת לחץ דם — אך לא בהפרש ניכר מכל השאר.

📊

ככל שלחץ הדם של המטופל גבוה יותר בתחילת תוכנית האימונים — כך השפעתה על הורדת לחץ הדם גדולה יותר.

⚖️

ככלל, השפעת תוכניות אימונים שונים שוות ביכולתן להורדת לחץ הדם הסיסטולי ביחס להשפעת טיפול תרופתי.

🏋️

אמנם ככל שמינון הטיפול התרופתי גדל כך השפעתו גדלה — לעומת זאת, אימון בעצימויות שונות יכול להשפיע כמעט באותה מידה, עם יתרון קל מאוד לכיוון עצימות בינונית.

"השפעת תוכניות האימון שוות ביכולתן להורדת לחץ הדם הסיסטולי ביחס להשפעת הטיפול התרופתי."

לסיכום — הערות חשובות לכל העובדים עם מטופלים עם יל"ד

ℹ️ חשוב לזכור שבמחקר השתתפו בעיקר נבדקים בריאים (רק עם יל"ד). בעולם האמיתי מטופלים נוטלים לעיתים מספר תרופות למספר מחלות — לכן החלפת חלק מהתרופות באימונים יכול להיות מאתגר, עוד לפני שמדברים על היענות ורצון.
💪 תוכניות אימון שונות בעלות פוטנציאל משמעותי בהורדת יל"ד. יתכן שבעתיד ניתן יהיה גם להחליף טיפול תרופתי בתוכנית אימונים — אך מומלץ להתייעץ עם רופא משפחה/קרדיולוג לפני כל שינוי בטיפול תרופתי. בכל מקרה של גילוי ראשוני או שינוי ביל"ד יש לגשת לבדיקת רופא.
⚠️ מטופלים עם יל"ד ומספר גורמי סיכון (ליקוי נשימתי, מחלה לבבית/כלייתית, השמנה, עישון, סכרת) — יש לבצע מבחן מאמץ לפני תחילת פעילות.
⚠️ מטופלים עם יל"ד לא מוסדר (סיסטולי מעל 140 ו/או דיאסטולי מעל 90) — יש להיפגש קודם עם רופא לבדיקה שמא יש צורך במבחן מאמץ.
⚠️ מטופלים עם יל"ד דרגה 2 או עם פגיעה באיבר מסוים בעקבות לחץ הדם — יש להיפגש קודם עם רופא לפני תחילת תוכנית.
🛑 לחץ דם סיסטולי מעל 200 ו/או דיאסטולי מעל 110 — בכל מקרה אין להתאמן. יש להגיע לבדיקת רופא.
💊 ישנן תרופות שעלולות להגביל את עליית הדופק — לכן ניטור מאמץ לפי דופק יהיה בעייתי. יש להשתמש בסולמות מדידת מאמץ סובייקטיביים.
📉 ישנן תרופות שעלולות להוביל לצניחת לחץ הדם בסוף האימון — לכן בסוף האימון יש לבצע "שחרור" ממושך ומדורג להורדה מתונה של לחץ הדם.
אמיר ורקפת חסקל-בקר
אמיר ורקפת חסקל-בקר

פיזיותרפיסטים מוסמכים, בעלי ניסיון רב בטיפול ושיקום גיל השלישי. מייסדי HB פיזיותרפיה וכושר.

ווטסאפ
השאירו פרטים