אנו ממשיכים בסדרת המאמרים שלנו בנוגע לטיפול ומידע מקיף על אי ספיקת לב.
והפעם:
קבלת החלטות בהערכת מטופלים, ודרכים להגברת ההתמדה בתוכנית הטיפול.
מאמר עם כלים מעשיים למפגש הראשון עם מטופלים עם חומרת אי ספיקת הלב.
הקדמה
בהמשך לסיווג דרגות החומרה השונות של אי ספיקת הלב שהכרנו במאמר הקודם, מושג נוסף שיוזכר הרבה בפוסט הנוכחי הוא: "יציבות".
אי ספיקת לב "יציבה" דורשת יכולת פיצוי (על פגיעה בתפקוד בלב) מצד הגוף ורקמת הלב שעודנה תקינה, יכולת זו נקראת בשפה מקצועית COMPENSATION.
לרוב יכולת פיצוי אפשרית רק בדרגות סיווג A-C לפי ה- ACC/AHA או 1-3 לפי ה-NYHA (אם אינך יודע מה זה ACC/AHA/NYHA, גש שוב למאמר הקודם)
בנוסף, יכולת פיצוי יעילה תשוקף בכך שמטופל לא יציג סימנים וסימפטומים ריאתיים או המצביעים על הצטברות נוזלים ורידית (כפי שתואר בפוסט הראשון).
לסיכום, "יציבות" מוגדרת כהסתברות (ויש שיכנו זאת גם כ"יכולת") של הגוף/לב להמשיך ולפצות על אי ספיקת הלב.
מטופל "יציב" יוכל:
- להשתתף ולבצע פעילויות שונות.
- להתאמן ולהתאמץ עם שינויים סבירים במדדים לב-ריאתיים (לחץ דם, דופק וכו') מבלי להראות סימני אי סבילות למאמץ.
- לאחר פעילות מאמצת לחזור לנתוני מנוחה בפרק זמן סביר.
חוסר יכולת פיצוי באי ספיקת לב DECOMPENSATION
ראשית חשוב לדגיש כי אי ספיקת לב כוללת בתוכה סימנים וסימפטומים:
- סימנים – הם דבר שניתן לראות/למדוד אותו באופן חיצוני
- סימפטומים הגדרה – הם מאורעות שהמטופל חווה ומתאר באופן אישי
"פלקר ET AL" הגדירו חוסר יכולת פיצוי כ:
"קיום סימנים וסימפטומים חדשים או החמרה בכאלה הקיימים: קושי נשימתי, עייפות, ובצקות (בריאות או בזרועות/רגליים) אשר מובילים לאשפוז בבית חולים או קבלת טיפול רפואי לא מתוכנן"(ביקור חדש אצל רופא המשפחה לדוגמא).
הסימנים/סימפטומים קשורים לצבירת נוזלים מוגברת, ועליית הלחצים שנוצרים במילוי חדרי הלב.
סימנים/סימפטומים נוספים שיש לשים לב אליהם ומעידים על החמרה/חוסר פיצוי של אי ספיקת הלב הם עלייה משמעותית במשקל בזמן קצר (ימים), וכאבים בחזה.
חשוב שקלינאים יבצעו הערכה מחדש של סימנים וסימפטומים בכל מפגש עם המטופל.
ביקורות שגרתיות אחר סימנים וסימפטומים הכרחיות להערכת תגובת המטופל לאימון (אובייקטיבית וסובייקטיבית), מידת הסבילות שלו לאימון (כמה המטופל יכול להתאמן, באיזה עצימות ועוד) ומהי מידת היציבות של אי הספיקה, לאורך זמן.
החמרה בסימפטומים של המטופלים מחייבת התייחסות רפואית ואף אשפוז בבית חולים.
על מנת לעזור לפיזיותרפיסטים להעריך שמא מטופל יציב מספיק על מנת להשתתף/להמשיך בתוכנית הטיפול, ה-APTA פיתח אלגוריתם שניתן להיעזר בו על מנת להבין האם גופו וליבו של המטופל יכולים לפצות על אי הספיקה (ראו תרשים מטה).
אלגוריתם זה מתבסס בחלקו על שיטת הרמזור (ראו תרשים 3) שפותחה ע"י ה:
Agency for Healthcare Research and Quality
תרשים 1 ו- 3 מחולקים ל-3 "איזורים":
א. ירוק (אין בעיה לתרגל),
ב. צהוב (יש לנקוט בזהירות)
ג. אדום (מצב חירום רפואי).
זיהוי של סימנים וסימפטומים ספציפיים בכל איזור יכולים לסייע בקבלת ההחלטות במפגש עם מטופלים עם אי ספיקת לב.
אלגוריתם נוסף פותח כדי לסייע לפיזיותרפיסטים להחליט באילו פעולות לנקוט במהלך המפגשים עם המטופלים בהתבסס על רמת הפעילות היומיומית, רמת סבולת וסימנים לאי סבילות לאימון של אותם מטופלים. (ראו תרשים 2).
דבקות והתמדה של מטופלים בהתערבויות מבוססות אימון
עקב שימוש בצורות התערבות שונות וסולמות הערכה סובייקטיבים במטופלים עם אי ספיקת לב יש קושי לבצע סקירה שיטתית על דרכים לשיפור דבקות והתמדה באימונים באוכלוסייה זו. עם זאת, ניתן להיעזר בספרות הקיימת בבחירת תוכניות התערבות המבוססות על אימונים והמשתנים השונים שהן מכילות.
בבחירת האימון יש לקחת בחשבון את מידת החוללות העצמית של המטופל ("אמונתו של אדם ביכולותיו להתמודד עם סיטואציה מסויימת"), מוכנותו לשינוי התנהגות, העדפותיו ומגבלותיו אשר ישפרו את הדבקות ארוכת הטווח בתוכנית האימון. כמו כן, יש לשקול שימוש ביחד או לחוד בגישות שונות (כתובות בגוף המקור, עמ' 19), שכולן כוללות:
- הצבות מטרות קצרות וארוכות טווח
- משוב חיובי
- למידה תוך כדי עשייה
- עידוד לפתרון בעיות (ע"י המטופל)
- שיחות תמיכה במפגשים פנים מול פנים או בטלפון
- שילוב בני משפחה/מטפלים כמעגלי תמיכה.
התוצאה המתקבלת בזכות הדבקות בביצוע תוכנית האימון היא תרגום השיפור ביכולות הגופניות במהלך השיקום לעליה בכמות ועצימות הפעילות הגופנית היומית הכללית (המתוכננת והלא מתוכננת). עובדה זו נחשבת כחשובה כחלק מהפסקת מעגל אירועים שלילי שמחזק את עצמו של חוסר בפעילות המוביל לפגיעה ביכולת התפקוד היום יומית שמובילה ליותר חוסר פעילות וחוזר חלילה.
חשוב לציין שככל הנראה אין די בביצוע התערבויות הקשורות באימון כדי להביא לאותה עליה בכמות הפעילות היומית אלא יש צורך גם בשילוב מרכיבים פסיכו-סוציאלים כפי שתוארו קודם.
סיכום
לסיכום, בהינתן שיעור האשפוזים החוזרים בתוך 30 הימים הראשונים מהאשפוז הראשון אצל חולי אי ספיקת לב, לפיזיותרפיסטים יש תפקיד חשוב בהערכת סימנים וסימפטומים של חוסר יכולת פיצוי אצל מטופלים. בנוסף, לפיזיותרפיסטים יש אפשרות להציע למטופלים הכוונה בהמשך הטיפול בהתבסס על הסימפטומים שלהם. גילוי מוקדם של החמרה במצב אי ספיקת הלב ע"י הפיזיותרפיסטים בשילוב עם טיפול רפואי מוקדם ככל הניתן יכול למנוע התדרדרות קלינית ותפקודית וכמות אשפוזים חוזרים.
סוף חלק ג'
מקור:
Shoemaker, Michael J., et al. "Physical therapist clinical practice guideline for the management of individuals with heart failure." Physical Therapy 100.1 (2020): 14-43
HB פיזיותרפיה נוסדה בשנת 2013 ע"י אמיר חסקל ורקפת בקר חסקל מתוך אהבה גדולה וכבוד רב לאוכלוסיית הגיל השלישי. אנו פועלים מתוך מיתוך הבנה כי אוכלוסייה זו הולכת ומתרבה וזקוקה להכוונה הנכונה על מנת לחיות אורח חיים בריא ותוסס. גיל הזהב לדעתנו צריך להיות מילה נרדפת לאיכות חיים וזמן להגשמה עצמית ולא שם נרדף למחלה.
רוצים לקבוע טיפול או לשאול שאלה?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: