דרך יצירתית לעודד פעילות גופנית בגיל השלישי

דוגמא יצירתית ומעניינת על כיצד ניתן (אולי) לשנות אורח חיים של אדם מבוגר לפעיל יותר גופנית.
במחקר קטן שנערך בבית אבות בהולנד החליטו החוקרים לנסות ולבדוק את השפעתה של הכוונה מרומזת (לא ישירה) על רמת הפעילות הגופנית של דיירים אשר ידוע כי אינם לוקחים חלק בפעילויות המאורגנות באותו בית אבות באופן שוטף.
הנחקרים, אשר לא היו מודעים למטרת המחקר האמיתית, חולקו ל-2 קבוצות..

הקבוצה הראשונה (קבוצת הניסוי) אירחה בביתה את אחד החוקרים אשר הציג בפני הנחקר כותרת עיתון שבה נכתב "מספרם של האנשים המבוגרים המבצעים פעילות גופנית בקהילה עולה" (סליחה מראש על חוסר הדיוק בתרגום, אם יש כזה), וכמו כן הוצגו בפניהם 2 תמונות של אנשים מבוגרים מבצעים פעילות גופנית. הנחקר התבקש לבחור תמונה מתאימה יותר לכתבה מתוך הבנה שזוהי משימתו במחקר. מיד לאחר מכן התיישב הנחקר למלא שאלון קצר שבו 3 שאלות:
1. מהי הרלוונטיות של הפעילויות הגופניות המוצעות בבית זה בעבורך? הוצגו שלל הפעילויות (לא כולן כוללות פעילות גופנית) והנחקר התבקש לציין האם רלוונטי לגביו או לא
2. מה הייתכנות שתשתתף באחת מהפעילויות הגופניות המוצעות בבית זה במשך ששת החודשים הקרובים? אותה רשימה שבה היו צריכים לסמן סביר שאשתתף/ סביר שלא
3. שאלה פתוחה לגבי הרצון להוסיף פעילות נוספת שאינה מוצעת בבית זה
4. שאלה ישירה על הרצון להיות פעיל יותר גופנית במשך 6 החודשים הקרובים. התשובות האפשריות היו "אין בכוונתי להפוך פעיל יותר", אני כבר פעיל מספיק" , "בכונתי להיות פעיל יותר בששת החודשים הקרבים", בכוונתי להיות פעיל יותר בחודש הקרוב"
לאחר מילוי השאלון, נשאלו הנבדקים האם לדעתם הכתבה שהוצגה בפניהם השפיעה על תשובותיהם. התשובה אצל כל משתתפי המחקר, בשתי הקבוצות, הייתה שלילית
בקבוצה שנייה (קבוצת הביקורת), בוצע הליך זהה מלבד העובדה שבפניהם הוצגה כתבה שכותרתה "קשישים בקהילה המקומית" ושתי תמונות של אנשים מבוגרים אשר אינם מבצעים פעילות גופנית או מרמזים על פעילות שכזו.
אותו שאלון הוצג גם לקבוצה זו.
לאחר שלושה חודשים הנבדקים מילאו את אותו השאלון בדיוק וכמו כן נבדקה רמת ההשתתפות של הנבדקים בפעילות גופנית.
התוצאות:
בקבוצה שבה נחשפו במרומז לפעילות גופנית, רמת הרלוונטיות של פעילויות גופניות שסומנה בשאלון הייתה גבוה יותר מאשר אלו שנחפשו לכתבה ללא רמיזה על פעילות גופנית. יחד עם זאת כאשר נשאלה שאלה ישירה על הרצון להיות פעיל גופנית במשך ששת החודשים האחרונים, לא נמצא הבדל בין הקבוצות.
לאחר שלושה חודשים נמצא המבדל בעל משמעות סטטיסטית מובהקת ברמת הפעילות של הקבוצה אשר נחפשה לכתבה המרמזת על פעילות גופנית.
להזכירכם, טרם המחקר, כל הנחקרים לא השתתפו בפעילות כלשהי בבית האבות.
לאחר שלושה חודשים 8 מתוך 10 נבדקים בקבוצת הניסוי החלה להשתתף בפעילות אחת או יותר לעומת 2 מתוך 9 בקבוצת הביקורת (חשוב לציין שקבוצה זו מנתה בתחילה 11 אנשים אך 2 נאלצו לפרוש מהמחקר בגלל בעיות בריאותיות שהגבילו אותם פיזית).
מסקנה:רמיזה על פעילות גופנית (כתבה,תמונה,תוכנית טלוויזיה שבא רואים משהו קשור) עשוייה לעודד מבוגר בלתי פעיל לשנות אורח חיים.
אבל….
המחקר הנ"ל יכול להוות פתח למחקר גדול יותר במיימדיו. כרגע מספר הנבדקים הוא קטן מידי ובהחלט בעייתי לומר בוודאות כי חשיפה מרומזת לפעילות גופנית משפיעה על רמת הפעילות הגופנית המעשית של אדם מבוגר. כמו כן נבדקו לרוב אנשים ללא בעיות בריאותיות קשות ככל הנראה אשר סה"כ היו עצמאים ובלי רקע של פגיעה קוגנטיבית כלשהי.
יחד עם זאת, מעניין לראות כיצד חשיפה מרומזת לפעילות עשוייה להשפיע על תת המודע של המטופלים ולגרום להם אולי להרגיש צורך להיות חלק מנורמה מסויימת.
מחכים למחקר הגדול הבא בנושא 🙂
אז ממחר כולם פותחים להורים/סבים/סבתות את חבילת הספורט בבית ומחכים לשידורים של אולימפיאדת הקשישים!
ובנתיים אל תשכחו:
זקן ≠ חלש