בצילום לא רואים כלום

רבים מהטופלים שלנו, ובכלל, שואלים:

"נורא כואבת לי הברך/כתף/משהו אחר אבל בצילום לא רואים כלום!! איך זה???"

שאלה יפה שדורשת תשובה הולמת שלא תמיד מסופקת לנו.
בפוסטים הבאים נסביר על מספר אמצעי הדמיה עיקריים ונתחיל היום עם שניים נפוצים יותר:

  1. צילום רנטגן – צילום המתבצע בעזרת קרני רנטגן (קרינה אלקטרומגנטית מייננת) אשר להן יכולת חדירה גבוהה. בעקבות יכולת זו נוצר שיקוף של עצמים צפופים ודחוסים בגוף האדם בלבד כגון עצמות. שאר הרקמות הרכות מאפשרות לקרינה לחדור דרכן ולכן לא נראות בתמונה השיקוף שאנו מקבלים לידינו. למעשה, צילום הרנטגן יכול ללמד אותנו על מספר דברים עיקריים ביניהם שברים, פתולוגיות שונות בעצמות (כגון גידולים, ציסטות) וכמו כן על מצב מפרקי גופנו. בעניין המפרקים, לא ניתן באמת לראות בצילום את הסחוס אשר יושב במפרק עצמו, אך ע"פ הרווח בין העצמות במפרק ובהשוואה לצילום של אותו מפרק בצידו השני של הגוף ניתן ללמוד על שחיקת סחוס ומספר דברים נוספים. זהו בוודאי אמצעי ההדמיה הזמין ביותר ואולי הזול מבין כל שאר האמצעים.
  2.  אולטרסאונד (גלי קול) – בעזרת מכשיר אולטרסאונד משודרים גלי קול מקצהו של מתמר אל תוך גופנו. גלי הקול נתקלים באיברי גופנו וחוזרים חזרה אל אותו מתמר אשר מפרש את גלי הקול לאותות חשמליים וע"י כך מצייר תמונה של איברי גופנו הפנימיים.אמצעי בדיקה טוב בעיקר להדמייה של רקמות רכות ואיבריים פנימיים, מספק בדיקה שאינה פולשנית ואינה מסוכנת לגוף האדם. חסרונותיו מתבטאים באי יכולתו לחדור דרך עצמות, הוא מתפקד גרוע כאשר יש אוויר בין מכשיר הסריקה לבין האיבר הנבדק (וזו גם אחת הסיבות לשימוש בג'ל בזמן הבדיקה, פשוט מתווך טוב יותר) . גם ללא עצמות או אוויר, עומק החדירה של אולטרה סאונד מוגבל, מה שמקשה על בדיקת איברים הרחוקים מפני הגוף, בעיקר אצל חולים שמנים במיוחד. בנוסף, על מנת לבצע בדיקה יעילה נדרשת מיומנות טכנית גבוהה במיוחד
  3. בדיקת MRI (בדיקת תהודה מגנטית) – בבדיקה זו משתמשים במתקן גדול, דמוי מערה, אשר מורכב ממגנט גדול מאד. בנוסף מתקן זה משדר גלי רדיו. הבדיקה מאפשרת קבלת תמונה מדוייקת יותר מאמצעים שהוזכרו עד כה, של איברים ורקמות רכות. לרוב משתמשים בבדיקה על מנת לבחון איברים כמו המוח, עמוד השדרה, מערכת העצבים המרכזית, מפרקים שונים בגוף (כגון ברך, לזיהוי קרע ברצועות צולבות או מניסקוסים פגועים), וכמו כן לעיתים על מנת לקבל הדמייה של איברים פנימיים שונים. הבדיקה מאפשרת לקבל תמונה של האיבר/מפרק הרצוי מכמה וכמה זוויות ואף לבנות תמונה תלת מימדית. כיום ישנם שימושים נוספים ומעניינים פרט לשימוש במכשיר לקבלת תמונה אנטומית. אחד השימושים הבולטים הוא בדיקת ה-fMRI – functional MRI. בדיקה זו מאפשרת לקבל תמונה "חיה" של המוח ולמפות את האיזורים השונים אשר פועלים בו בעת ביצוע פעולות שונות. לדוגמא, ניתן לבדוק ולהשוות את מצב הפעילות העצבית במוח במנוחה בסביבה שקטה ולהשוותה לאותו מצב מנוחה אך עם סביבה רועשת יותר ובכך למפות את אזורי המוח אשר מגיבים לרעש. אחד היתרונות המרכזיים של בדיקה זו הוא העובדה שלא נעשה שימוש בקרינה מייננת (להבדיל מרנטגן ו-CT) ועל כן אין סיכון לגוף האדם בעת ביצוע הבדיקה.חשוב לציין כי בגלל השימוש בשדה מגנטי חזק, אין אפשרות להשתמש בסריקת MRI כאשר קיימות מתכות בגוף (למשל קוצב לב או סוגים מסוימים של התקן תוך רחמי). כמו כן, אנשים שיש חשש כי בגופם יש רסיסי מתכת או עברו ניתוחים כלשהם, יעדיפו בדיקת CT במקום בדיקת MRI.בדיקת MRI לא יכולה לעשות את האבחנה בין גידול שפיר לממאיר.
  4. בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – בדיקה אשר משתמשת בקרני הנרטגן המתורגמים לאותות חשמליים, על מנת לקבל חתכים תלת מימדיים של גוף האדם. המכשיר נראה כמו חישוק גדול כאשר במרכז החישוק מעבירים את איזור הגוף אותו אנו רוצים לבדוק. צורת החישוק מאפשר לצלם את הגוף בזווית של 360 מעלות. דיוקה של תוצאת הטומוגרפיה גדל ככל שמספר זוויות השיקוף גדל.

השימוש בבדיקה זו הוא על מנת לזהות בעיות (אשר לא ניתנות לזיהוי בבדיקת רנטגן רגילה), בעיות שלד, פריצות דיסק, גידולים שונים, בדיקות חזה וריאות ובדיקות של פגיעה מוחית (דימום בעיקר) . שימוש נוסף הוא להנחיית הרופא בזמן ביצוע ניתוח פולשני.
הבדיקה קצרה יותר ( 5-10 דקות לעומת 30-45 דקות ל- MRI) ואף זולה יותר.
לעיתים ניתן למטופל לקחת חומרים ניגודיים כגון יוד או בריום (בזריקה לגוף או בשתייה בהתאמה) על מנת לקבל תוצאות טובות יותר בכל הנוגע לאיברים חלולים ולכלי דם. חומר הניגוד נקלט טוב יותר תחת השיקוף ונותן תמונה מצב ברורה יותר.
חשוב מאד לציין שהבדיקה כרוכה בשידור קרינה מייננת בעוצמה גבוהה משמעותית ממצלמות קרני רנטגן רגילות, ומהווה גורם סיכון לסרטן קטראקט, זרימת דם לקויה, ועוד בעיות הנובעות מהפגיעה של קרניים אלו בדנ"א התוכנה המפעילה את התאים.

לסיכום: ניתן לתאר את ההבדל בין שתי ההדמיות בכך שבדיקת ה- MRI שקולה לצילום במצלמה איכותית ויקרה יותר לעומת בדיקת ה- CT. מצד שני אין זה אומר שזו תהיה תמיד הבדיקה המועדפת. יש לזכור שבאופן כללי צילומי ה- CT יעילים יותר בדימוי עצם, זיהוי דימומים מוחיים, הדמייה יעילה יותר של אזור הריאות ובית החזה ועוד.