מחלת האלצהיימר הינה מחלה פרוגרסיבית המחמירה עם הזמן ולכן התמונה הקלינית והסימפטומים המרכזיים משתנים עם התקדמות המחלה. חשוב להיות מודעים לשלבי המחלה כי הם ישפיעו על הטיפול בה, וכי המחלה חשוכת מרפא ולכן הטיפול מתבטא בהקלה על התסמינים בכל שלב.
לנחויתכם, תוכן עניינים:
- שלבי מחלת האלצהיימר
- טיפול תרופתי באלצהיימר
- טיפולים לא תרופתיים במחלה
- הקשר בין דמנציה לאלצהיימר
- גורמי סיכון למחלת האלצהיימר
- הופעת האלצהיימר וסימפטומים
- אלצהיימר – אבחנה
- סקירה קצרה של כלי הערכה המשמשים כיום לאבחון מחלת האלצהיימר
- טיפ לסיום
שלבי מחלת האלצהיימר
באלצהיימר לפני אבחנה, הסימפטום המרכזי יהיה פגיעה בזיכרון לטווח קצר ללא פגיעה בתפקודי היום יום. בשלב זה שכיח שתינתן אבחנה של MCI – mild cognitive impairment.
- אלצהיימר קל – בנוסף ללקות בזיכרון לטווח קצר יהיה קושי ביכולת לזכור מידע חדש ולכן שכיח שבשלב זה ישכחו תורים שנקבעו, שאלות ושיחות שחוזרות על עצמן, בלבול כללי, לקות ביכולת האוריינטציה, שינויים אישיותיים, הפרעות במצבי רוח והפעלת שיקול דעת.
- אלצהיימר מתון – בדרגת חומרה זו אזורים נוספים במח נפגעים ולכן ניתן לראות הפרעות בשפה ובתהליך הקליטה החושית ולכן קושי בזיהוי בני משפחה ומכרים. שינויים התנהגותיים הופכים להיות בולטים מאוד ומתאפיינים באפתיה לסובבים, אגרסיביות, דכאון, התבודדות חברתית וחוסר מוטיבציה כללי.
- אלצהיימר קשה – בשלב זה יש תלות מוחלטת בתפקודי היום יום, איבוד שליטה בשלפוחית השתן והסוגרים, וגם קושי בבליעה.
טיפול תרופתי באלצהיימר
לפני שנציג את התרופות המקובלות במחלת האלצהיימר ומנגנון הפעולה שלהן אזכיר כי מחלת האלצהיימר היא מחלה שמתחילה במוח, והתמונה הקלינית של האדם הסובל מאלצהיימר היא שיקוף של האזורים במח שעוברים מוות תאי. התרופות לאלצהיימר משפיעות על מערכת העצבים שבמח, אשר מורכבת בין היתר מתאים שנקראים נוירונים. הנוירונים מעבירים מסרים ע"י מולקולות שנקראות "נוירוטרנסמיטורים" וכל עוד יש ביניהם תקשורת המח מתפקד בצורה תקינה.
- תרופות על בסיס עיכוב כולין אסטרז cholinesterase inhibitors – זוהי קבוצה של תרופות שכולן פועלות במנגנון שימור רמות הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין במערכת העצבים. אצטיל כולין חשוב בתהליכי למידה, זיכרון ותפקודים קוגנטיבים רבים נוספים.
- Partial N-Methyl D-aspartate (NMDA) – תרופה המתערבת גם היא בתהליך התקשורת של הנוירונים במערכת העצבים ובכך מפחיתה את התדרדרות הזכרון.
- תרופות אנטי פסיכוטיות – ניתנות בעיקר בשלב השני והשלישי ומראות שיפור בסימפטומים ההתנהגותיים שמוחמרים בשלבים אלה.
טיפולים לא תרופתיים במחלה
בתהליך הטיפול בדמנציה ובאלצהיימר ניתן לשלב טיפולים כגון טיפולים קוגניטיביים, ריפוי באומנות, טיפולים התנהגותיים, פסיכולוגיים קבוצתיים, טיפולי פיזיותרפיה בתרגול אירובי ותרגול אנאירובי, טיפול במוסיקה, משחקי הגיון וריפוי בעיסוק.
בשלבים המוקדמים של מחלת האלצהיימר יש יעילות לטיפול ההתנהגותי שהראה שיפור בתפקוד יומיומי כללי ושיפור במצב הרוח, במיוחד בטיפול קבוצתי. כמו כן, ריפוי בעיסוק שיפר את תפקודי היום יום, את איכות החיים (בשאלון סובייקטיבי שמולא ע"י המטופלים) ואף גרם ליותר התנהגויות חברתיות מצד המטופלים.
הסיכוי של אנשים שעושים פעילות גופנית וחיים אורח חיים פעיל לחלות בדמנציה נמוך ב-28% משאר האוכלוסייה באלצהיימר ב45% ולכן אורח חיים כזה מומלץ. גם אחרי התפרצות המחלה פעילות גופנית היא אחת ההתערבויות המוצלחות ביותר לשיפור אורח חיים. במחלת האלצהיימר ניתן לראות אטרופיה מוחית – ירידה בנפח המח, אך מחקרים הראו קשר בין תפקוד מערכת לב-ריאה ונפח המח בשלבים מוקדמים של המחלה בטיפול שכלל הליכה על הליכון כל יום היה שיפור בתנועתיות באופן כללי, בשיווי המשקל (על פי מבחני שיווי משקל אובייקטיבים), תבנית ההליכה טובה יותר וסיכון נמוך יותר לנפילות, אך לא נצפה שיפור במצב הקוגניטיבי.
הטיפול התרופתי מהווה את הבסיס לשליטה בסימפטומים במחלת האלצהיימר אך ישנם גם מגוון טיפולים אחרים שאינם תרופתיים שמשפיעים לטובה על המצב הפיזי והנפשי של מטופלים אלה, במיוחד בשלבים הקלים והבינוניים של המחלה, אך לא בשלביה הקשים.
הקשר בין דמנציה לאלצהיימר
דמנציה היא אבחנה שניתנת כאשר ישנה ירידה קוגניטיבית משמעותית כך שתפקודי היום-יום נפגעים. ישנם סוגים רבים של דמנציה, ומחלת האלצהיימר היא הבולטת מביניהם ומהווה כשני שליש ממקרי הדמנציה אצל אנשים מעל גיל 65. אלצהיימר היא מחלה נוירולוגית ניוונית של המח שמתקדמת ומתדרדרת עם הזמן. היא גורמת ללקויות כמעט בכל תחומי החיים ואף לתמותה. למעשה, תאי המח מתנוונים ומתים עקב שקיעה של חלבונים ( amyloid beta peptide & Neurofibrillary tangles ) באזורים שונים במח. מבנה המוח שמתנוון ראשון נקרא "היפוקמפוס", שאחראי בין היתר לזיכרון ולכן זהו הדבר הראשון שנפגע. לאחר מכן התאים הבאים שנפגעים הם ב"קורטקס", שהיא קליפת המח המרכזת את כל שאר התפקודים הקיימים. הגורם למחלה אינו ברור אך ידוע שישנו קשר גנטי.
גורמי סיכון למחלת האלצהיימר
גיל מתקדם (מהווה את גורם הסיכון החשוב ביותר)
- טראומת ראש קודמת
- דכאון
- מחלות קרדיו וסקולריות ו – צרברו וסקולריות (של כלי הדם במח)
- עישון
- היסטוריה משפחתית של דמנציה ואלצהיימר (הימצאות המחלה אצל אח אחד או יותר תגדיל את הסיכויים לחלות ב30% מיתר האוכלוסייה)
- נוכחות של הגן APOE e4
- השכלה גבוהה (תואר ראשון מגדיל את הסיכוי לחלות במחלה בין 10%-30%)
מה הם הסימפטומים להופעת האלצהיימר
הופעת המחלה היא בד"כ אחרי גיל 65, אך ב10% מהמקרים היא מתפרצת לפני גיל 65 כשהסימפטום הראשוני בשני המקרים הוא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר (אך לא לטווח הארוך). סימפטומים נוספים שמתפתחים במהלך המחלה:
- לקויות בתפקודים גבוהים כגון קושי בפתירת בעיות, בעיה בשיפוט, ירידה ביכולות ארגוניות, ביצוע מספר משימות בבת אחת וחשיבה מופשטת. בעיות אלו אינן נראות תחילה כמשמעותיות אך מחמירות עם הזמן.
- ליקויים בדיבור, לקויות בתפישה, קושי בלמידה ובביצוע פעולות מוטוריות חדשות, לקוי בחוש הריח, הפרעות שינה, והפרעות מוטוריות שונות, ביניהן לקויות שדומות לפרקינסון. (ולכן שמם "פרקינסוניזם" אך אינן מעידות על מחלת הפרקינסון).
- הפרעות בתחום החברתי כמו אפתיה, התבודדות, סערת רגשות במקרים רבים והפרעות פסיכוטיות שונות.
- בשלבים מאוחרים של המחלה חוסר שליטה על שלפוחית השתן והסוגרים ותלות מלאה באחרים.
אלצהיימר – אבחנת המחלה
האבחנה ניתנת לאחר ראיון עם המטופל ומשפחתו, בדיקה גופנית, מנטלית (נפשית) ונוירולוגית (שבמחלת האלצהיימר בד"כ נורמלית). דווקא הבדיקה המנטלית שכוללת בדיקות זכרון, תשומת לב, שפה, תפישה, ניתוח והבנה של מצבים היא זאת שמצביעה על הימצאות המחלה. בנוסף לכך ניתן לבצע מבחן המעריך מצב קוגנטיבי שנקרא mini-mental , הוא אינו רגיש וספציפי למחלת האלצהיימר אך מעריך ירידה קוגנטיבית. המשך מעקב אצל הרופא הכרחי בכדי לעקוב אחר התקדמות המחלה ולתת מענה רפואי למטופל ולבני משפחתו.
סקירה קצרה של כלי הערכה המשמשים כיום לאבחון מחלת האלצהיימר
מבחני מעבדה שונים כגון ספירת דם כללית, בדיקות מטאבוליות, תפקוד בלוטת התריס ו-B12 אינם מראים סממנים למחלה, אך יכולים לשלול מחלות ותסמונות אחרות שיכולות להיראות כמו אלצהיימר.
- בדיקות הדמיה מוחיות יכולות לתמוך במתן אבחנה ולביצוע מעקב אחר התקדמותה. ע"י בדיקות MRI ו-CT מח ניתן לשלול מצבים אחרים כגון גידולים סרטניים או אירוע מוחי. מאפיינים של מחלת אלצהיימר הם הרחבת החדרים הצדיים במח והרחבה של החריצים במיוחד באונה הטמפורלית (האונה הרקתית שאחראית בין היתר למרכזי הקלט החושי והשפה).
- בדיקת נוזל המח CSF – cerebrospinal fluid בד"כ נורמלי, אך כמות החלבון הכללית תהיה גבוהה.
- בדיקת הפעילות החשמלית במח, EEG, מראה איטיות כללית בלבד.
- בדיקת MRI כמנבא או מאשש את מחלת האלצהיימר עדיין לא הוכחה כאפקטיבית ואין להסתמך עליה.
- בדיקות תפקודי מח כגון PET, fMRI, SPECT רלוונטיות במיפוי וניתוח של דפוסים באיזורים קטנים במח וכך יכולים להצביע על תפקודים לקויים מסוימים, אך עדיין לא באבחנה של אלצהיימר.
- כיום נבדקות טכניקות לאיתור חלבונים מסוג amyloid וקשרים נוירופיברילרים (neurofibrillary tangles) שהם הסמן למחלת האלצהיימר.
תפקחו את העיניים
לסיכום, אבחון מחלת האלצהיימר ודמנציה ככלל הוא בעיקר ע"י ראיון המטופל ומשפחתו ובדיקה מנטלית. בסופו של יום יש להיות עירניים להתדרדרות קוגנטיבית מעל גיליי 65, אשר מתחילה מסימנים קטנים שאנו מגדירים כ"סימני גיל" ומתדרדרת לעיתים מתחת לאפנו.
HB פיזיותרפיה נוסדה בשנת 2013 ע"י אמיר חסקל ורקפת בקר חסקל מתוך אהבה גדולה וכבוד רב לאוכלוסיית הגיל השלישי. אנו פועלים מתוך מיתוך הבנה כי אוכלוסייה זו הולכת ומתרבה וזקוקה להכוונה הנכונה על מנת לחיות אורח חיים בריא ותוסס. גיל הזהב לדעתנו צריך להיות מילה נרדפת לאיכות חיים וזמן להגשמה עצמית ולא שם נרדף למחלה.
רוצים לקבוע טיפול או לשאול שאלה?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
