דמנציה – מה היא המחלה, סימפטומים ושיטות טיפול

דמנציה היא אינה מחלה, אלא מצב ניווני ובלתי הפיך המתבטא בהתדרדרות קוגנטיבית, מנטלית, פיזית והתנהגותית אצל אנשים בגילאים שונים בד"כ בגיל הזקנה. זהו מצב שיכול לעמוד בפניי עצמו או להתבטא כחלק ממחלה נוירולוגית אחרת כגון אלצהיימר, פרקינסון וכו' ומתבטא בחיי היום יום כמעט בכל תפקוד. זה המאמר הכי מקיף שתמצאו בנושא, שיתן לכם את כל המידע הנדרש והתשובות שחיפשתם בנושא.

לנוחיתך, תוכן עניינים:

• למה קורית הדמנציה ואיך זה קשור למוח
• לא רק הזקנה גורמת לדמנציה
• מה הם הסימפטומים כתוצאה מדמנציה?
• מתי מבחינים בדמנציה
• איך מתייחסים לתכנית הטיפול בדמנציה
• מה אומרים המחקרים על שיטות הטיפול השונות במחלה
• סוגי הדמנציה – סיווגים של ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר
• דמנציה וסקולרית
• דמנציה פרונטלית
• דמנציה עם גופיפי לוואי
• דמנציה ומחלת האלצהיימר
• דמנציה משולבת פרקינסון
• מה זה – ? MCI – mild cognitive impairment
• טיפולים מומלצים לירידה קוגניטיבית במחלת הדמנציה
• פיזיותרפיה לטיפול בדמנציה
• רשימת מקורות

למה קורית הדמנציה ואיך זה קשור למוח?

כאמור, המוח האנושי אחראי על המצב הקוגנטיבי, מנטלי, פיזי והתנהגותי שלנו ועוד הרבה יותר מכך. כל יכולת שיש לנו קיימת בגלל שהיא מיוצגת בחלק מסוים במוח. כלומר, יש במוח אזור האחראי על זכרון, התמצאות במרחב, יכולות חשיבה, ניתוחים מתקדמים, רגשות ועוד. כמו כל איבר בגופנו גם המוח מאבד מיעילותו ומיכולותיו לאורך השנים ולכן מתאפיין בספקטרום של לקויות בהתאמה לאיזור המוחי המזדקן.

לא רק הזקנה גורמת לדמנציה

למרות שדמנציה מושפעת בעיקר מגיל מתקדם, ישנם גורמי סיכון שנמצאו בקשר גבוה ל-48% ממקרי הדמנציה. במחקר שנעשה באוסטרליה, נמצא כי חמישה מהבולטים ביותר הם השמנת יתר באמצע החיים (בגילאי 45-54 כשמדד ה – BMI גדול מ – 30), חוסר בפעילות גופנית, עישון והשכלה נמוכה. את כל אלה ניתן למנוע בשלבים מוקדמים יותר בחיים ובכך להוריד את הסיכוי או הגיל לדמנציה. כמו כן, ישנן מחלות ומצבים התורמים להופעת הדמנציה גם בגילאים מוקדמים יותר כגון אירועים מוחיים, טראומות ראש ומחלות כלי דם.

מה הם הסימפטומים כתוצאה מדמנציה

אנשים הלוקים בדמנציה עלולים לחוות סימפטומים שונים וביניהם:

• שינויים קוגנטיבים – כמו ירידה בזכרון לטווח קצר ובהמשך גם לטווח הארוך
• לקות שפה
• קושי בהתמצאות במרחב
• שינויים מנטלים כגון הזנחה עצמית
• שינוי באישיותם שיכול להתאפיין באגרסיביות ודכאון (בעיקר)
• שינויים פיזיים כגון בעיות נשימתיות, שיווי משקל, קואורדינציה, כח שריר

כל אלה מובילים לסיבוכים נילווים כגון אשפוזים חוזרים עקב מצב נשימתי, נפילות וכאבים שונים בגוף.

יש להדגיש כבר עכשיו כי אין זה אומר שכל האנשים הלוקים בדמנציה חווים את אותם הסימפטומים. בד"כ יש שונות גדולה בעיקר במצבם הנפשי, אך רוב האנשים עם דמנציה ילקו בשינויים פיזיים וקוגניטיביים שיהיו בולטים בחיי היום יום שלהם, יהוו קושי להם ולמטפליהם הראשיים ויגרמו לירידה באיכות חייהם.

מתי מבחינים בדמנציה

האבחנה בדמנציה מתחילה בד"כ כשבן משפחה קרוב חש כי ישנה התדרדרות במצבו של קרוב משפחתו בתחומים מסוימים כפי שצוין. אבחנה חד משמעית תינתן לאחר מספר בדיקות:

• תשאול על היסטוריה ורקע רפואי וכללי של המטופל
• תשאול בן משפחה או אדם אחר הקרוב למטופל ומכיר אותו טוב
• בדיקות קוגנטיביות ומנטליות ע"י מבחנים מתאימים
• בדיקה גופנית

איך מתייחסים לתכנית הטיפול בדמנציה

לפני שניגע בדרכי טיפול שונות שנבדקו ונמצאו במחקרים שונים, יש לציין כי הטיפול באדם הסובל מדמנציה שונה מאחד לשני, ומושפע מהתסמינים שהוא מציג. דמנציה היא מצב שמתקדם בהדרגה ולכן יש לבנות תכנית טיפולים בשיתוף עם האדם הסובל מדמנציה כל עוד הוא יכול. תוכנית הטיפול תהיה דינאמית למצבו בכל שלב ובאחריות משותפת שלו ושל המטפל הראשי המקובל עליו. כל החלטה או טיפול שתהיה משותפת תגרום להירתמות ומחויבות לטיפול.

למעשה לא ניתן באמת לטפל בדמנציה שהרי היא מצב ניווני הדרגתי של חלקים במוח אך במקרים מסוימים ניתן להפחית את הסימפטומים ההתנהגותיים והגופניים שאיתם אנשים אלה מתמודדים ובכך לשפר את איכות חייהם. הטיפול המוצע כיום הוא בעיקר תרופתי סימפטומטי. יש הטוענים לשיפור ע"י תוספי תזונה (יש להתייעץ עם איש מקצוע) וכאלה הטוענים לשיפור בתסמינים ע"י טיפולים התנהגותיים.

מה אומרים המחקרים על שיטות הטיפול השונות במחלה

לאחר בדיקה מעמיקה וקריאה של מספר מחקרים בתחום, לפניכם התוצאות של חיפושי:

במחקר גדול שסקר 12 מאמרים בהם מאות משתתפים בגילאי הזקנה, בדקו האם פעילות אירובית משפיעה על מצבם הקוגניטיבי של המשתתפים. נמצא שאין קשר ביניהם, אך כן נמצא שלפעילות האירובית הייתה השפעה חיובית על המצב הנשימתי וסבולת לב ריאה.

במחקרים אחרים שבדקו את השפעת תרגול שיווי משקל, גם כן לא הייתה השפעה חיובית על המצב הקוגניטיבי של המטופלים, אך היה שיפור בש"מ (שיווי המשקל) וכתוצאה מכך פחות נפילות.

במחקר נוסף שסקר כמאה מאמרים שבדקו את ההשפעה של ריקוד על מצבם הקוגניטיבי של המטופלים, לא נמצאו השפעות ישירות בגלל איכות המאמרים, ולכן לא ניתן להסיק שריקוד משפיע לטובה על מצבם הקוגניטיבי של אנשים עם דמנציה. במחקרים אחרים שנעשו בשנים האחרונות כן נמצא כי ריקוד משפיע לטובה על סבולת לב ריאה, מצב נשימתי, כוח שריר, ש"מ, קואורדינציה ומצב רוח (!).

מחקר נוסף שבדק השפעה של טיפול אלקטרו תרפי (טיפול מקובל בארץ ובעולם דרך אלקטרודות המוציאות זרם חשמל נמוך ולא מזיק) גם לא הראה שיפור באף מדד אצל המטופלים הלוקים בדמנציה.

לסיכום האופציות הטיפוליות שאינן תרופתיות, ניתן להגיד כי לא היה טיפול אחד מסוים הבולט מהאחרים כמשפיע על מצבם הקוגניטיבי של הלוקים בדמנציה. אך, כן ניתן להגיד כי פעילות גופנית משפרת את איכות חייהם של המטופלים ושל המטפלים בצורה דרסטית בכך שמשפיעה על בריאותם הכללית (שיווי משקל, כוח שריר, מצב נשימתי, קואורדינציה ומצב רוח!!) ובכך מונע סיבוכים עתידיים (שזה לא פחות חשוב).

סוגי דמנציה – סיווגים של ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר

דמנציה היא שם כולל של מגוון מחלות שהמשותף להן הוא ירידה קוגניטיבית בגיל הזקנה ובא לידי ביטוי בתחום הקוגניטיבי, פיזי, התנהגותי ונפשי. ניתן לסווג את אבחנת הדמנציה לכמה סוגים:

1. דמנציה וסקולרית
2. דמנציה פרונטלית
3. דמנציה עם גופיפי לואי
4. מחלת אלצהיימר
5. דמנציה משולבת פרקינסון

דמנציה וסקולרית

דמנציה שמושפעת ממחלות כלי דם שונות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים ועישון. התמונה הקלינית היא התדרדרות יחסית מהירה ולא עקבית בתפקודים קוגניטיביים לעתים עם לקויות שפה ומוטוריקה.

דמנציה פרונטלית

דמנציה שמאופיינת בניוון של האונה הטמפורלית והפרונטלית במח שאחראיות על קלט של מידע, שפה, שליטה התנהגותית, תפקודי חשיבה גבוהים כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות ועוד. התמונה הקלינית משתנה בהתאם לאזורים הספציפיים שנפגעו.

דמנציה עם גופיפי לוואי

דמנציה המערבת לקויות קוגניטיביות בולטות שבאות והולכות בחוסר עקביות, פרקינסוניזם (מאפיינים המזכירים את מחלת הפרקינסון עליה נרחיב בהמשך),"הזיות ראייה" (מצב בו רואים משהו שאינו קיים),בעיות שינה וסיכון גדול יותר לנפילות. באשר למקור השם, גופיפי לואי הם למעשה חלבון שנוצר ושוקע במקומות שונים במח, פוגע בהם והורס את התפקוד התקין של המח באיזורים אלה.

דמנציה ומחלת האלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא סוג של דמנציה שמאופיינת ע"י מכלול סימפטומים והתדרדרות איטית. ישנה מעורבות בולטת של אובדן זיכרון, אישיות, תפקודים גבוהים של חשיבה ולקויות דיבור. המחלה מאובחנת לאחר שנשללו כל שאר סוגי הדמנציה.

דמנציה משולבת פרקינסון

ירידה ביכולות החשיבה ותגובה שמתפתחת לפחות כשנה לאחר שהאדם מאובחן במחלת הפרקינסון. סימפטומים שכיחים כוללים קשיים בזכרון, קושי ביכולות הריכוז ושיפוט, קושי בפענוח מידע חזותי, הפרעות בדיבור, הזיות חזותיות, פארנויה, דכאון וחרדה והפרעות שינה.

רגע של סדר:

בכל סוגי הדמנציה שצויינו (מלבד דמנציה וסקולרית) נוצרים משקעים אבנורמליים של חלבון ומצטברים במקומות שונים במח. האיזור המוחי בו הם ישקעו יקבע את הלקות שתתבטא. עצם הימצאותם במח תורמים לניוון הכללי שלו. סיבת הופעתם אינה ברורה עדיין לגמרי, אך בנתיחות שלאחר המוות הם נראים בבירור.

מה זה – ? MCI – mild cognitive impairment

תסמונת נוספת חשובה מעולם הירידה הקוגניטיבית נקרא "ירידה קוגניטיבית מתונה" mild cognitive impairment MCI . כשמה כן היא, התדרדרות מתונה ביכולת הקוגניטיבית, ובשונה מדמנציה אינה משפיעה על העצמאות בתפקודי היום יום.

האבחנה במקרה הזה כוללת:

• דיווח סובייקטיבי של האדם עצמו או מקורבים אליו על שיבושים בזיכרון ביום יום
• כשלון או קשיים במבחני זיכרון אובייקטיבים
• תפקוד תקין במשימות קוגניטיביות שלא דורשות שימוש בזכרון
• תפקוד בסיסי יומיומי תקין
• שלא אובחן בדמנציה.

במהלך השנים ניסו להגדיר בצורות שונות את תסמונת זו אך קיום מקובל ש MCI היא שלב שבין קוגניציה תקינה לדמנציה.

טיפולים מומלצים לירידה קוגניטיבית במחלת הדמנציה

הטיפולים לירידה קוגניטיבית שואפים להשפיע על המצב הקוגניטיבי וגם לשיפור איכות החיים ומקסום היכולות התפקודיות בבית ובחוץ (בהשתתפות בפעילויות חברתיות). לכן הטיפולים פונים לתחום הקוגניטיבי, רגשי והתנהגותי כאחד.

בתחום התרופתי, נמצא במחקר נרחב עם חוזק סטטיסטי בינוני עד גבוה כי טיפול בוויטמינים למיניהם, הורמונים, HMG-CoA, אספירין, DHEA ו-AChEls  לא השפיעו על הירידה הקוגניטיבית.

במחקרים אחרים בעלי חוזק סטטיסטי גבוה ניתן לראות טיפולים שאינם תרופתיים המקטינים את הירידה הקוגניטיבית, לדוגמא: אימונים קוגניטיביים (תרגילי זיכרון שונים, ביצוע משימה מוטורית וקוגניטיבית בו זמנית), פעילות גופנית ותזונה ים תיכונית.

חשוב להדגיש כי כל טיפול בירידה קוגניטיבית אינדיבידואלי לכל מטופל ובאופן אופטימלי ישלב מספר תחומים כגון: תרופות, תזונה, טיפולים התנהגותיים ופעילות גופנית. אין לדעת בוודאות כמה ישפיע טיפול אחד יותר וכמובן שיש חובה להתייעץ עם הרופא הישיר לפני קבלת הטיפול.

פיזיותרפיה לטיפול בדמנציה

כקליניקה לטיפולי פיזיותרפיה לגיל השלישי, אנחנו מתמחים בטיפולים שיקומיים שונים וביניהם שיקום נוירולוגי וכפי שהוסבר, דמנציה נחשבת לפגיעה נוירולוגית. מטרת הטיפול היא לשפר את השליטה בתנועות הגוף, התחושות ויכולות החשיבה שדועכים עקב תופעת הדמנציה. הטיפול נותן דגש על:

• לימוד מחדש של הפעולות הנפגעות
• פיצוי על יכולות שאבדו ושלא ניתן להחזיר בעזרת שיפור יכולות חזקות יותר
• שיקום מערכת התחושה

אם גם קרוביכם (או אתם) מרגישים שדמנציה נכנסה לחייכם, נשמח לעזור לכם ללמוד לחיות עם התופעה הזו ולשפר את איכות חייכם בזכות טיפול מסור ומשמעותי. מוזמנים ליצור איתנו קשר לקבלת פרטים נוספים.

הערה: הפוסט הבא אינו מחליף הכוונה פרטנית של איש מקצוע אלא רק מביא תמונה כללית

רשימת מקורות:

1. Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation (TENS) for dementia. Cameron, Michelle H, Lonergan, Edmund and Lee, Helen. 2003.
2. Dance movement therapy for dementia. Karkou, Vicky and Meekums, Bonnie. 2017.
3. clinical practice guidlines and principles of care for people with dementia. 2016, codnetive decline partnership center.
4. Dementia: supporting people with dementia and their carers in health and social care. 2016, Clinical guideline [CG42] NICE Guidance.
5. Aerobic exercise to improve cognitive function in older people without known cognitive impairment. Young, Jermy, et al. 2015.
6. Proportion of dementia in Australia explained by common modifiable risk factors. Mitchell, Kimberly Ashby, et al. 2017
7. Dementia. JP, Warner, R, Butler and S, Gupta . s.l. : BMJ Clin Evid, 2010.
8. JS, Lin, et al. Screening for Cognitive Impairment in Older Adults: An Evidence Update for the U.S. Preventive Services Task Force. 2013.
9. Mild Cognitive Impairment: Ten Years Later. Petersen, Ronald C. PhD, MD, et al. s.l. : The JAMA Network, 2011