כאב כרוני בגילאים מבוגרים (הפעם מהצד של המטפל)

אם מישהו שאתם מכירים חווה כאב אשר נמשך יתר על המידה מומלץ להפנות אותו/ה לפיזיותרפיסט לקבלת ייעוץ.

כולנו מודעים לכך שפעילות גופנית ושמירה על אורח חיים פעיל הן דרכים טובות להתמודד עם כאב ממושך.

אבל, לא כולם אוהבים את אותה הפעילות (יש כאלה שלא אוהבים כלל להתאמן) ואנו לא בהכרח מגיבים באותה צורה לפעילות גופנית.

כאשר מטפלים באדם עם כאב כרוני יש נושאים שלעיתים נשכחים כי בסה"כ אנחנו מתמקדים יתר על המידה בתוכנית האימון ולא באדם שמבצע אותה.

אז למה כדאי לשים לב?

#1 – "ציפיות יוצרות מציאות"

כולנו **רוצים** להשתפר במטרה מסויימת:

• "ללכת 100 מ' ברחוב ללא מגבלה"
• "להרים סל קניות מהרצפה ללא קושי".

אבל חשוב שכבר במפגש הראשון נשאל: "מה את/ה **מצפים**  שיקרה.

שאלה כ"כ חשובה כי אם המטופלים/מתאמנים שלנו יצפו שמשהו יכאב, הוא כנראה יכאב, ואם הם יצפו שמטרה תפקודית כלשהי תשתפר או לא, זה כנראה יקרה.

#2 ברית טיפולית : " אני איתך בזה…."

לאורך המפגשים שלנו עם המטופלים, חשוב ש:

• נקדיש זמן ונקשיב למה שהם אומרים.
• נאפשר לשאול שאלות
• ניתן הסברים מפורטים וברורים בשפה שהם מבינים (לא כולם אנשי מקצוע).
• נסביר מה האפשרויות שעומדות על הפרק.
• ניתן אופציות ואפשרויות לדברים שאפשר לעשות למטופלים כדי שהוא/היא יבינו *שהם בשליטה* ויכולים לנהל את התפקוד שלהם למרות הכאב, ובכך להוריד את התלות שלהם בנו כאנשי מקצוע.

#3 העדפות המתאמן/מטופל "… GIVE POWER TO THE PEOPLE…"

יש המון דרכים לבצע תרגילים, תנו למטופלים/מתאמנים לבחור:

• במכונה או במשקולות חופשיות?
• במשקל גבוה או נמוך יותר?
• חלק בבית וחלק בקליניקה/מכון?
• הרבה חזרות ומעט מחזורים (SET) או מעט חזרות והרבה מחזורים?

תתאימו את התרגיל למתאמן ולא את המתאמן לתרגיל.

בסופו של דבר בחירה שכזו תגדיל את ההיענות שלו/ה לתרגול ותקרב אותו למטרה התפקודית הרצוייה.

4 שימו לב גם לעצמכם: מה שאתם אומרים / מה שאתם עושים

למילים שלנו יש כוח, לטובה ולרעה!

המילים שאנחנו מוציאים מהפה יכולות לעצב ולהשפיע מחדש על התפיסה והתודעה של העומד מולנו. לטובה וכמובן לרעה.

משפטים כמו :

• "שרירי הגב שלך חלשים"
• "תהיה מאוד זהיר עם איך שאתה מתכופף"
• "תיזהר מכך שהברכיים שלך לא יגעו אחת בשנייה כשאתה מתיישב/נעמד"
• "יש לך ממש בעיה בסחוס של הברכיים"

משפטים כאלו עלולים לגרום לכך שהמטופל/מתאמן יחשוב שהגוף שלו חלש ושברירי, ובסופו של דבר יתמקד בדברים אשר לא ניתנים לשינוי או לא באמת ישנו את היכולת שלו להשיג את המטרה התפקודית.

הציגו והתמקדו במה שכן השתפר/ניתן לעשות היום (!)

הרגישו בנוח גם קצת "להעמיס"..

לעיתים יש מעט רתיעה מלבצע אימונים עצימים (בדגש על אימוני התנגדות) עם אוכלוסייה הסובלת מכאב ממושך.

אולי נחמיר את המצב שלהם? אולי נפגע בהם?  אז יתכן שאפשר לשים את זה בצד.

גם כאשר מאמנים בעצימות גבוהה (אינטרוולים עצימים בהקשר לאימוני סבולת, ומעל 70% מה-1RM באימוני התנגדות) אפשר להשתפר מבחינה תפקודית וגם רמת הכאב תפחת.

חשוב להגיד שאין זה חובה להגיע לעצימויות גבוהות באימון, אבל זאת בהחלט אופציה.

ואם כבר מדברים על אימון, אז (אומנם באוכלוסייה ללא כאב) חשוב לזכור:

מתאמנים שהרגישו שהמאמנים תמכו בהם, וראו את האימון כפעילות מהנה, דבקו בה לאורך זמן ממושך יותר.

#5 לתרגל עם קצת כאב זה בסדר, כך גם כנגד עצימות גבוהה

במצבים של כאבים ממושכים ממקור שלד-שריר, לתרגול המאפשר כאב יש יתרון קל בטווח הקצר ביחס לתרגול שלא מאפשר כאב.

בטווח הבינוני-ארוך, אין עדיפות לתרגול ללא כאב מאשר תרגול עם כאב.

לעומת זאת, הימנעות מתרגול עם כאב, או תפיסה של תרגול עם כאב כמשהו מסוכן עלול להביא להפקת כאב כאשר התרגול מבוצע בפועל, גם כאשר הרקמה המדוברת כלל לא פגועה.

מה שזה אומר שזה בסדר לתרגל עם קצת כאב, וזה ממש לא יפגע בו/ידרדר את המצב.

נשמח לשיתוף כדי להעלות למודעות לכל מי שחווה או נפגש עם אנשים שאשר חווים כאבים ממושכים. תנועתיות היא הפתרון וצריך לדעת שיש להתאים אותה לאדם שעומד מולנו.

מקורות:

סעיף 1:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22465136

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20592270

סעיף 2:

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/09638288.2017.1327990

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29327405

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/09593985.2018.1516015

סעיף 3:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29664187

https://www.physiotherapyjournal.com/article/S0031-9406(13)00059-X/pdf

https://link.springer.com/article/10.1007/s10067-017-3606-9

סעיף 4:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1836955318300444

https://bjsm.bmj.com/content/46/10/719

https://bmjopen.bmj.com/content/7/7/e014129

https://www.jpain.org/article/S1526-5900(18)30456-5/fulltext

https://journals.lww.com/acsm-msse/Abstract/2019/12000/Exercise_Intensity_Matters_in_Chronic_Nonspecific.2.aspx

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29761054

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25559899

http://downloads.hindawi.com/journals/bmri/2014/187324.pdf

https://www.researcherapp.com/paper/4122069

סעיף 5:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29925503