פרקינסון – אפשר לחיות איתו בשלווה

במסגרת עבודתנו בבתיהם של אנשים אנו מגיעים לא פעם להתמודד עם מטופלים הסובלים ממחלת הפרקינסון.

על קצה המזלג ממש – מחלת הפרקינסון מאופיינת בחוסר ייצור דופמין. דופמין הוא חומר המסייע להולכה עצבית ועוזר לוויסות התנועות בגוף. פגיעה במוח באזור בו מיוצר החומר היא אחד הגורמים למחלה. עד היום אין תשובה מספקת לשאלה מדוע נפגעים אזורים אלה במוח.

הסימפטומים למחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון מתבטאת בסימפטומים הבאים:

• האטה וירידה בתנועה
• נוקשות בשרירים
• מצב של פנים קפואות (אותה הבעת פנים כל הזמן)
• בעיות שווי משקל ומצבים של רעד בלתי נשלט במצבי מנוחה ולחץ.

אגב, רובנו נוטים לחשוב שהסימפטום האחרון הוא הנפוץ ביותר במחלת הפרקינסון אך אין ממש בדבר זה.

מטרתנו בתור פיזיותרפיסטים היא לנסות ולעזור למטופל להתגבר על הבעיות המוטוריות המצוינות לעיל. כאנשי מקצוע, קיימים בידינו כלים מגוונים לעשות זאת ובהחלט ניתן לעזור ולשפר את מצבם התפקודי של החולים (חשוב לציין שאנו לא מחזירים את המצב לקדמותו מבחינת הפגיעה במוח, ולא מתיימרים לרפא את המחלה בשום אופן).

אולי יעניין אותכם:
>>מאמר מקצועי ומעמיק על דמנציה ושיטות הטיפול בה
>>בואו נמנע את הנפילה הבאה! הכירו 7 טיפים למניעת נפילות בגיל השלישי

דרכי טיפול יצירתיות בתופעות המחלה

אחת הדרכים המעניינות לטיפול מתמקדת בעובדה שהסובלים במחלה נפגעים במנגנון תנועה שנקרא מיקוד קשב פנימי. ננסה, שוב בצורה גסה, לתאר שתי מערכות תנועה שקיימות במוח.

הראשונה, מיקוד קשב חיצוני, סוג של מסלול במוח שעובד ע"י כך שישנו גירוי חיצוני המוביל אותנו לבצע פעולה מוטורית כזאת או אחרת, לדוגמא – כאשר אדם יקפיץ כדורסל נבקש ממנו להקפיץ גבוה יותר או קרוב יותר לגוף ולא נזכיר כלל את הפעולה המוטורית הספציפית שנרצה שיעשה כגון כיפוף המרפק או עבודה חזקה יותר עם שורש כף היד

לעומתו מסלול מיקוד הקשב הפנימי – מסלול אחר ונפרד במוח שבו יזימת התנועה נעשית ע"י הוראה לבצע פעילות מוטורית ספציפית כגון כיפוף המרפק, הזזת צוואר ימינה וכו'.
כאמור, המנגנון של מיקוד הקשב הפנימי הוא זה שנפגע אצל חולי הפרקינסון ולכן אחת הדרכים לשיפור היכולות של החולה היא עבודה על מסלול הקשב החיצוני במטרה "לעקוף את המוח".

דוגמאות לסוג עבודה זו הן הליכה על פי קצב הניתן ע"י מטרונום, או לחילופין הליכה ע"פ סימונים ברורים על הקרקע היכן להניח את הרגליים.

כאשר מנסים ללמד מטופל פעולה כגון קימה מכיסא ( שהיא פעולה מסובכת לחולים בעקבות הקושי בתכנון וביצוע פעולות מורכבות) ניתן להשתמש בשיטת מיקוד הקשב החיצוני ולחלק את המטלה למספר מטלות קטנות וברורות יותר ע"י מתן הוראות בעלות אופי של מיקוד חיצוני . ("התקדם לקצה הכיסא" במקום "קח את הישבן קדימה")

המסקנה, ניתן לשפר את איכות חייהם של חולי הפרקינסון ולעיתים אף בצורה משמעותית ביותר, אל תוותרו על אף אחד מהם!!